מחזור המים בטבע
מנין מגיעים המים ולאן הם הולכים?
"כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא. אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת" כך מתאר קוהלת (א' 7) את תופעת מחזור המים בטבע.
לבד ממצב צבירה נוזלי, חלק מהמים על פני כדור הארץ מופיעים גם כאדים המרחפים באוויר האטמוספרה, וחלקם קפוא בתוך קרחונים. המים יכולים לעבור ממצב צבירה אחד לאחר: קרחונים ניתכים למים; מים מתאדים לאדי מים או קופאים לקרח; אדי מים מתעבים לטיפות.
המים בכדור הארץ נמצאים בתנועה מתמדת, ועוברים ממצב צבירה אחד לאחר: מים מתאדים מהאוקיינוסים וממקווי המים המתוקים, מתעבים ויוצרים עננים. גשם ומשקעים אחרים יורדים מן העננים בחזרה אל מקווי המים ואל האדמה. מי המשקעים שירדו על היבשה מחלחלים אל מי התהום או זורמים בנחלים ובנהרות, וחוזרים לבסוף אל מקווי המים המתוקים ואל האוקיינוסים. וחוזר חלילה - שוב מתאדים המים, נוצרים עננים... תנועה מחזורית זו של המים נקראת: מחזור המים בטבע.
מים בכדור הארץ
בכדור הארץ יש הרבה מאד מים. למעשה, רוב השטח של כדור הארץ מכוסה במים, או ליתר דיוק – בים. האוקיינוסים והימים מכסים כשני שלישים משטח כדור הארץ. זאת הסיבה שכדור הארץ נקרא "כוכב הלכת הכחול" - מכיוון שבמבט מהחלל החיצון רואים בעיקר את האוקיינוסים, בצבע כחול. כוכבי הלכת האחרים במערכת השמש נראים מהחלל בגווני אדום וירוק.
הכתמים הלבנים הנראים על פני כדור הארץ הם קרחונים גדולים (שגם הם מים, אבל קפואים) המכסים את הקוטב הצפוני והקוטב הדרומי, והעננים שבאטמוספרה.
בנוסף למי הים ולקרחונים יש בכדור הארץ מים גם בנהרות ובאגמים. מים נמצאים גם באטמוספרה (באויר) במצב של אדים, - ואז אנחנו קוראים להם עננים, בתוך הסלעים כ"מי תהום", וגם בתוך הגוף שלנו ושל כל בעלי החיים.
רוב המים על פני כדור הארץ אינם ראויים לשימוש האדם. מי האוקיינוסים, שהם כמעט כל המים בעולם (97.2%) מלוחים מדי, הקרחונים (המהווים 2.15%) קפואים, את אדי המים שבאטמוספרה אי אפשר להפוך למים, וכמובן שאי אפשר להוציא מים מגוף של אנשים או חיות. המים הראויים לשימוש הם רק מי אגמים ונהרות ומי תהום, שהם רק חלק קטן מאד (רבע אחוז) מכלל המים שעל פני כדור הארץ.
חלוקת המים בעולם
מקורות המים הראויים לשתיה נמצאים על פני כל כדור הארץ, בכל היבשות. אבל הם לא מחולקים באופן שווה. ישנם אזורים בהם יש המון מים, לעומת אזורים בהם אין כמעט מים. יבשת אפריקה] היא דוגמה קיצונית: בג'ונגלים במרכז היבשת כמות המים רבה ואילו בצפון היבשת ובדרומה מצויים המדבריות היבשים - הסהרה בצפון, והקלהרי בדרום. יש ארצות בעולם שיש בהן משאבי מים עשירים (כלומר הרבה מים באגמים, בנהרות ומי תהום) וגרים בהן מעט אנשים (סקנדינביה למשל), ויש ארצות הסובלות ממחסור במים ודוקא בהן גרים הרבה אנשים (ארצות המזרח התיכון למשל, כלומר ישראל ושכנותיה).
יותר אנשים, פחות מים
במשך הזמן הולך וגובר המחסור במים. אוכלוסיית העולם מתרבה בהתמדה, כלומר יש בעולם יותר ויותר אנשים, והצורך שלנו במים הולך וגדל. כשהביקוש למים עולה על הכמות המתחדשת במאגרים נוצר מחסור. למרות המחסור אנחנו ממשיכים לשאוב מים מהמאגרים ואז מפלס המים יורד. זה נקרא "שאיבת יתר". לפעמים המפלס עלול לרדת יותר מדי, ולגרום לנזק חמור למאגר המים. לדוגמא, שאיבת יתר בימת ארל שברוסיה גרמה לימה להצטמצם לממדים זעירים בהשוואה למצבה הראשוני, ולהמלחה של המים בה.
האו"ם (ארגון האומות המאוחדות) בדק את מצב המים בעולם ומצא שכיום שליש מאוכלוסיית העולם מתגוררת באזורים שיש בהם מחסור במים, והתחזית היא שבשנת 2025 שני שלישים מאוכלוסיית העולם יחיו בתנאים של מחסור במים.
המים העיליים ומי התהום
המים הראויים לשימוש האדם הם המים העיליים, שנמצאים מעל פני היבשה (האגמים והנהרות), ומי התהום - המצויים בסלעים תחת פני היבשה. המים העיליים הם מקור האספקה העיקרי. מי התהום, הקשים יותר להפקה, מנוצלים בעולם באופן חלקי בלבד. עם זאת, באזורים השחונים יותר, שיש בהם מחסור במים עיליים, מנוצלים מי התהום באופן אינטנסיבי יותר. בישראל מספקים המים העיליים - הכינרת והנחלים, רק כשליש מהצריכה השוטפת, ומי התהום כשני שלישים.
מי התהום מתמלאים מגשמים המחלחלים מפני השטח כלפי מטה ומתרוקנים דרך מעיינות. המים אינם מצויים בתוך מערות ענק תת-קרקעיות, אלא ממלאים את החללים והסדקים הקטנים שבסלעים. המים מרווים את הסלעים בדומה לספוג הרווי במים. שכבת הסלעים שבתוכה אגורים המים נקראת אקוויפר.
מקורות: